אינטרנט, חברה ומה שביניהם

על פייסבוק ומחאת האוהלים בישראל

ב- 28 באפריל 2013

מחאת האוהלים שהתקיימה ברחבי ישראל בקיץ 2011 החלה עם פעולת מחאתה של דפני ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל דרך הפייסבוק, לאחר שהתקשתה לשכור דירה בתל אביב. אולם, לטענת אלון לוין גל המחאה ניצת עוד קודם כאשר איציק אלרוב, בחור חרדי מבני ברק, הצליח לגייס באמצעות הפייסבוק עשרות אלפי אנשים שהצטרפו לחרם נגד מחירו הגבוה של הקוטג'. מחאה די קרובה במהותה הייתה מחאת ההורים נגד המחיר הגבוה של גידול הילדים. גם כאן המחאה החלה בפייסבוק וסימנה מאבק כנגד מחירם הגבוה של מוצרים מסוימים.

איציק אלרוב פתח את דף הפייסבוק של מחאת הקוטג' ב-12 ביוני 2011. ב-14 ביוני הצטרפו לדף כ-32 חברים. באותו יום איתר ynet את הסיפור ופירסם ידיעה על ההתארגנות החדשה. למחרת עלה מספר המצטרפים ל-7,000. בידיעה שפירסם TheMarker ב-15 ביוני נאמר כי מדי שעה מצטרפים כ-2,000 גולשים. ב-16 ביוני פירסם TheMarker ידיעה נוספת וציין כי מספר המצטרפים כבר הגיע ל-73 אלף. ב-26 ביוני כבר היה מספר החברים יותר מ-144 אלף. ב-29 ביוני התחילו רשתות השיווק להוריד מחירים. למחרת התראיין אלרוב ב"לונדון וקירשנבאום", וב-2 באוקטובר התפטרה זהבית כהן מראשות תנובה.

השתלשלות אירועים זו, המתוארת בכתבה מתוך TheMarker מצביעה על השפעת המדיה המקצועית והמקוונת על התפתחות מחאת הקוטג'. אולם את פריצתה של המחאה יש לייחס לרשת החברתית פייסבוק שאיפשרה העברת מידע זמין לכמות אנשים גדולה ובזמן קצר. הרשת החברתית הינה פלטפורמת ארגון מצוינת ויעילה – קל להגיע אל מי שהתחיל את היוזמה ולהצטרף אליו, וכן להפיץ את הבשורה הלאה. כל גולש שהצטרף לדף הפיסבוק הרחיב את מעגל האנשים שנחשפו לאירוע המחאה, וההפצה של המידע התעצמה.

תמונה

http://www.isoc.org.il/magazine/fr_magazine11_2.html

‎‎על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כוחה של המחאה הפוליטית דרך המדיום המקוון מצוי באפשרויות חדשות לקבוצות מחאה קטנות וליחידים שקולם אינו נשמע לעתים בזירה הציבורית, ומאפשר להם להעצים את כוחם הפוליטי. גארט (Garrett, 2006) מציין שלושה מנגנונים שקושרים בין האינטרנט ובין השתתפות ומחאה פוליטיות: הרשת החברתית מאפשרת ביטול מחסומים פיזיים ומרחביים – המרחב המקוון הנגיש לכל מבטל מחסומים ומאפשר לכל מי שחפץ להשתתף לעשות זאת וכך מרחיב את המאגר הפוטנציאלי של האנשים המתגייסים למחאה הפוליטית. יצירת רשתות חברתיות – התקשורת הדיגיטלית מאפשרת לפרט להיות פעיל במגוון רשתות חברתיות, הוא אינו חש מוגבל בזמן או בכסף. קידום של זהות קולקטיבית – הפרטים מתחילים לתפוס את עצמם כחלק מקהילה גדולה יותר, וכך כוחם הפוליטי וכן הפוטנציאל שלהם לפעול, גדל.

לסיכום, הרשת החברתית הינה מעין במה חדשה, ווירטואלית המקדמת  ומאפשרת פעילות ומהלכים קולקטיביים. על אף כי קיימים ברשת ובשימוש בה חסרונות בהם לא נגעתי בפוסט זה, חשוב להכיר בכוחה להניע פעולות חברתיות ברחבי העולם, כפי שנוכחנו לראות במחאת האוהלים בישראל ובגל המחאות שפרץ בעולם הערבי.

מודעות פרסומת

One response to “על פייסבוק ומחאת האוהלים בישראל

  1. פוסט מעניין מאוד ! חשוב לי להבין את דעתך. את טוענת שלא זאת בלבד שפייסבוק סייעה לארגון אלא ש" את פריצתה של המחאה יש לייחס לרשת החברתית פייסבוק שאיפשרה העברת מידע זמין לכמות אנשים גדולה ובזמן קצר". אז למה דווקא קיץ 2011? סתם בגלל אוהל ברוטשילד שזכה לפרסום? או עמוד בפייסבוק? אני לא שולל את זה אבל שווה לדון מחר עם דנה על זה. (טוב אני משוחד ראיתי את המצגת שלה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: