אינטרנט, חברה ומה שביניהם

על בריאות בעידן המידע

ב- 16 באפריל 2013

על פי האתר של IBM "בכל יום אנחנו מייצרים 2.5 קווינטיליון בייטים של נתונים. הנתונים הללו מגיעים מכל מקום: מחיישנים שאוספים מידע אקלימי, מתגובות באתרי מדיה חברתית, מתמונות דיגיטליות וסרטונים שמועלים לרשת, מרישומים של רכישות מקוונות ומסימני GPS של טלפונים סלולריים. כמויות המידע הזמינות הולכות וגדלות בקצב מהיר מאי פעם".

על פי פרופ' רפאלי, ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, אנחנו אפופים במידע שמצטבר במאגרי ענק, שכבר עברו בהיקפיהם את מה שמערכות מחשוב ומסדי נתונים קיימים מסוגלים לעבד. דוגמא לכך הינה תיעוד מזג האוויר שמתבצע מסביב לשעון בנקודות שונות בעולם, או איסוף של עקבות גלישה של כל אחד ממשתמשי האינטרנט ברחבי הגלובוס, וכן תיעוד ואיסוף נתונים הנקשרים לענפי הביולוגיה, האסטרונומיה, המודיעין הצבאי וכל ענפי התעשייה והמסחר.

דוגמא לכך, הקשורה לעניינו של פוסט זה, מביא הבלוגר דויד בר – איתור דפוסי התפשטות של מגיפת השפעת על פי הנתונים הזמינים ברשתות החברתיות. חוקרים בIBM הפעילו כלי לניתוח אנליטי של מידע הזמין ברשתות החברתיות, על מנת לנתח את הטקסטים ברשתות האלה ולזהות את המיקום הגיאוגרפי של מי שמזינים אותם. מערכות אנליטיות אלו זיהו את המקומות בהם מתנהלת שיחה הקשורה לנושא השפעת ובנו בעקבות זאת מודלים סטטיסטיים וגיאוגרפיים המאפשרים להצביע על תהליכי התפתחות המחלה וההדבקה על בסיס אזורי. על פי בר, המודל של חוקרי IBM הושווה לנתוני אמת הנאספים בCDC  – המרכז הפדראלי לבקרת מחלות בארה"ב, על פי האזורים השונים, והתברר כי המידע תואם למגמות המדווחות. בשלב הבא המשיכו החוקרים לשלב החיזוי על מנת לבדוק עד כמה ניתן לצפות מראש אזורי התפרצות של מחלת השפעת. מתוך הבדיקה עלה כי התחזית על פי המידע המתקבל מהרשתות החברתיות הייתה דומה באיכותה לתחזית על פי המידע של CDC. יתרה מזאת, שילוב הנתונים משני המקורות גם יחד, הוליד תחזית טובה מזו של כל אחד מהם לחוד.

 דוגמא נוספת עולה מתוך הבלוג היפוכונדר. מסתבר כי במשרד הבריאות עוקבים אחר תופעות לוואי גם בפייסבוק, עדיין כפיילוט. כל זאת החל לתפוס תאוצה לאור משבר שפקד את המדינה ובו אלפי אנשים סבלו מתופעות לוואי של תרופה מסוימת בשם "אלטרוקסין" לאחר שינוי בהרכב התרופה. בין התרופות שנבדקו בפיילוט שבוצע על ידי חברה מסחרית, היו משככי כאבים, ובנוסף נאסף מידע על תופעות לוואי שעליהן התלוננו גולשים ונגרמו לכאורה מתרופות לטיפול בסרטן. בשלב השני של הפיילוט בוצעה הצלבה בין התלונות על תופעות הלוואי לבין המידע בספרות הרפואית ונמצא מתאם של 83% בין התלונות לספרות. על פי ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ד"ר איל שורצברג שהציג את היוזמה בכנס מקצועי, מדובר ב"מתאם גבוה המצביע על כך שרשת הפייסבוק עשויה בהמשך לשמש כסיגנל המתריע על אירוע של תופעות לוואי סביב תרופות".

עידן המידע, שבמרכזו נמצאת מהפכת הביג דאטה, מציגה הדמנויות ויתרונות רבים בתחום הבריאות ובתחומים נוספים, כפי שעולה מהנתונים המובאים. אולם, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה ולשאול שאלות גם על הסכנות הטמונות בכך, המעקב אחר נתונים אישיים וחיפוש פרטי, ועל העין העוקבת ומתבוננת על כל גולשיה כל העת.

 

 

מודעות פרסומת

One response to “על בריאות בעידן המידע

  1. זוית מרתקת וחשובה. פוסט טוב מאוד.
    למעשה אחד ממחברי הספר בו דנו בכיתה מאמין כי בעוד מספר שנים לא יבינו כיצד לא עודננו שיתוף מידע בין כל רשויות הבריאות כדי לנטר זמן אמת מחלות ובעיות
    http://www.bbc.co.uk/programmes/p015tb9t

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: