אינטרנט, חברה ומה שביניהם

גוגל כ"אח הגדול"

הצעד הראשון לחיפוש מידע על גוגל, הוא הקשת המילה "גוגל" במנוע החיפוש של גוגל. נשמע אבסורד? ובכן, מסתבר שאנחנו נשלטים, מכורים, תלויים ולא יכולים להתקיים ללא גוגל והשירותים השונים הנלווים לו. בשביל לכתוב את הבלוג השבועי החלטתי לבחון את מידת התלות שלי ולקחתי הפסקה יומית וחד פעמית מגוגל. התוצאה הייתה, כמובן, כשלון מוחץ. מיואשת, התחלתי לקרוא כתבות על גוגל, על מקומו בחיינו, על השפעתו על שגרת היומיום שלנו. בין לבין, וללא כוונה מראש, נחו עיני על מספר כתבות ובלוגים הדנים בגוגל כ"אח הגדול".

אנו חיים בתרבות המקדשת את הריאליטי, הוכחה נהדרת לכך היא תוכנית "האח הגדול", דוגמא להצלחה המסחררת של ז'אנר זה. התוכנית הממקדת את מבטנו בקבוצת אנשים המתכתשים תחת עיני המצלמות, מציעה לנו חשיפה לעולמם האישי ולרגעיהם האינטימיים ביותר. אבל האם גם אנחנו, כמשתמשי וצורכי השירותים השונים של גוגל – מצויים כל העת ולא ידיעתנו תחת עין מתבוננת החודרת לחיינו?

Courtney Phillips מונה 25 דברים מפתיעים שגוגל יודעת עלינו. חלק מזה מוכר לחלקנו, חלק מפתיע ומעט מטריד:

 גוגל יודעת מה אנחנו מחפשים במנועי החיפוש ועוקבת אחר החיפושים שלנו ברגע נתון. היא יודעת מהם הדפים בהם אנו מבקרים, מהם הבלוגים שאנו קוראים, מהו תוכן המיילים שאנו שולחים ולמי אנו שולחים אותם. אם ישנו שימוש בשולחן העבודה של גוגל, גוגל יודעת כל מה שנמצא על שולחן העבודה. גוגל יודעת מהם החשבונות ששילמנו, יש לה גישה למידע בו יש לנו עניין ברשת דרך הרשתות החברתיות. גוגל יודעת בדיוק מה הסרטונים בהם צפינו, כחלק משליטתה ביוטיוב. היא יודעת מה שאלנו במנוע החיפוש, מהן הבעיות שהעלנו ושלהן ביקשנו תשובה מד"ר גוגל. דרך ג'ימייל יודעת גוגל מהו מספר הטלפון שלנו. מי שמשתמש בשירות Google Health חולק את כל ההיסטוריה הרפואית שלו עם גוגל בלא ידיעתו. מי שמשתמש בלוח השנה של גוגל, חולק גם הוא את לוח הזמנים האישי והעסקי שלו עם גוגל. מידע נוסף לגבי מיקומנו עובר לגוגל כאשר אנו צופים בתמונה מיישום Google Maps. מי שמשתמש בGoogle Books, Scholar חושף גם הוא בפני גוגל את חייו האקדמיים. וזו רשימה חלקית בלבד.

מגזין "דעות" מוסיף מידע נוסף, מטריד לא פחות. כיום גוגל מציגה שירות חדש: אנציקלופדיית רשת תואמת וויקיפדיה. השאלה העולה במאמר היא האם תנתן לאנציקלופדיה עדיפות בתוצאות החיפוש, ואם כן – האם כתוצאה משליטתה המוחלטת של גוגל בתחום אספקת המידע ברשת, התכנים השונים באנציקלופדייה פרטית (Knol) זו יהפכו להיות מקור המידע הכמעט יחיד עבור גולשי הרשת? לפי כותבי המאמר, כעת "עם השקת השירות החדש ובהתאם לכך שמנוע החיפוש של גוגל שולט ביותר מ-80 אחוז משוק החיפוש בישראל ובעולם כולו, יהיה זה ברור שבכל פעם שתחפשו מקור מידע תעזרו באנציקלופדיה של גוגל – Knol. גם אם היא לא תופיע ראשונה בתוצאות החיפוש, הרי בוודאי שגוגל ידאגו להבליט אותה באופן אחר. "

ולסיום, בחודש מרץ 2012, ערכה גוגל שינויים במדיניות הפרטיות שלה, לפיהם חברה תעקוב אחר משתמשים על פני כל השירותים שלה – חיפוש, ג'ימייל, יוטיוב ואחרים – מבלי לספק דרך מוצא למי שאינו מעוניין בכך. גוגל הציגה את מדיניות הפרטיות החדשה כרצונה לפשט את מדיניות הפרטיות ולהפוך אותה לידידותית יותר למשתמש.  זהו צעד נוסף בהפיכתה הסופית לאחות גדולה של המשתמשים.

מודעות פרסומת
1 תגובה »

אז… איך האינטרנט הרס לי את החיים?

אי שם בשנות ה-90, בין צפייה מאסיבית בסדרת המופת "בוורלי הילס" לבין פעולות בתנועת נוער אחר הצהריים, נכנס האינטרנט הישר לביתי, לחדר הידוע בכינויו "חדר המחשב". אבא שלי היה הראשון להשתמש בו, אני ואמא ואחותי הגדולה עמדנו בצד ונלחצנו. באותם ימים רחוקים, חולצות הבטן היו באופנה, האינטרנט היה איטי ולא נוח לשימוש, וההיי לייט החברתי היה המפגש השבועי במסעדת נאפיס האגדתית. מה היה מאמין שמספר שנים יעברו ואת רוב המפגשים החברתיים נעשה דרך הדבר המוזר הזה שנקרא אינטרנט, שנמצא בשום מקום, שאי אפשר לגעת בו או לראות אותו.

אז למה בעצם האינטרנט הרס לי את החיים?

רבות דובר על השפעת האינטרנט על חיינו, ביקורות מהללות כבר הושמעו באוזני רבים מאיתנו, וכך גם ביקורות שליליות הרואות באינטרנט דבר מסוכן. פסיכולוגית בשם   Turkle שחוקרת את השפעת האינטרנט על החברה האמריקאית, טוענת שכיום אנחנו יכולים להיות מחוברים כל הזמן ולהסוות בכך בדידות גדולה. כבר אין לבד, רק ביחד, אבל הביחד הזה הוא מזויף, מלאכותי. וזו אולי הסיבה שבגללה החלטתי לקרוא לבלוג בשמו המאיים.

לאחרונה, יחד עם קבלת סמארטפון נוצץ במתנה ליום ההולדת ועימו הכרות מעמיקה ואובססיבית עם עולם הרשתות החברתיות, התחלתי לחשוב ברצינות על הדבר הזה שמקיף אותי, שגורם לי להתמכרות חריפה יותר מקפה על הבוקר. כשאני מנסה לדמיין את חיי בלי קיומו של האינטרנט, אני מתחילה להיכנס לפאניקה קלה: איך אני אברר על אוטובוס מירושלים לתל אביב?? מה מצב חשבון הבנק השלי?? אני חייבת לעדכן סטטוס כדי להיראות מגניבה! וכן הלאה והלאה. אני מחוברת בנימיי ועורקיי לאינטרנט, ויותר מכל, למה שהוא מציע לי – לחיבור המתמיד, לקשר הווירטואלי עם אנשים, לידע עדכני שזמין בשבילי בכל זמן. יש לזה יתרונות רבים, אבל לצד היתרונות מונחים מספר חסרונות מודגשים. כאן אני נוטה להסכים עם טרקל. יש בזה גם משהו מאוד בודד. מאוד מכאני. אנחנו דמויות ווירטואליות בתוך רשת ענקית, רחוקים ממגע אדם, נהיים קרים יותר.

הרשתות החברתיות הן שמחזקות ומדגישות את זה. השיחות מתקצרות, הופכות לענייניות יותר. אנחנו מחוברים כל הזמן, אבל יחד עם זאת גם מאוד לבד, כמו שהטיבה טרקל לתאר. החיבור הרשתי הזה אורב לנו כיום לא רק בבית ובלפטופ, אלא גם בסמארטפון, כשאנחנו למטה עם הכלב בגינה מחוברים לשאר האנשים שנמצאים כמונו בגינה עם הכלב, דרך הפייסבוק, הג'ימייל, הווטסצאפ, מצלמים את הכלב הפוטוגני שלנו ומעלים לאינסטגרם אחרי עיבוד מחמיא. כל אלו גורמים לנו לפספס את החוויה הפשוטה והנשכחת של הרגע, של פשוט להיות שם, עם עצמנו.

.

השארת תגובה »